בשנות ה-40 של המאה הקודמת ניסח פסיכולוג בשם אברהם מאסלו תאוריה בשם ״תאוריית הצרכים״ בה תיאר מעין פירמידה בה דורגו צורכי האדם לפי סדר חשיבותם ורמת הצורך של האדם בהם.
הדרגה הנמוכה והבסיסית בפרמידה תיארה את הצרכים הבסיסיים ביותר של האדם - הצרכים הפיזיולוגיים (נשימה, מזון וכו׳). הרמה השנייה תיארה את הצורך לשמירה על ביטחון פיזי ונפשי - הצורך בביטחון. הרמה השלישית תיארה צרכים הקשורים לאינטראקציה בין אנשים ושיוך קבוצתי - הצורך בהשתייכות. הרמה הרביעית תיארה צרכים הקשורים לכבוד עצמי ולזולת ולהכרה חברתית - הצורך בהערכה חברתית. הרמה החמישית והגבוהה בפרמידה נקראת הצורך במימוש עצמי, בה דובר על הצורך הנשגב ביותר אליו מגיעים רק מעטים.
בפרויקט שלי בחרתי לעסוק בצרכים הפיזיולוגיים, הבסיסיים ביותר של האדם, על פי התאוריה של מאסלו - נשימה, מזון, פסולת, שינה, ויסות טמפרטורת הגוף והיגיינה.
כדי להביא לידי ביטוי צרכים בסיסיים אלו, בחרתי בצורת הביטוי הבסיסית בה מעצבים משתמשים בעולם העיצוב - צורות וצבעי יסוד.
שאבתי השראה מתולדות האמנות, מטכניקות כגון הפשטה גיאומטרית וצורנית, מאמנים כמו ואסילי קנדינסקי, פיט מונדריאן, קזימיר מלביץ׳ ואחרים.
בפרויקט למעשה יצרתי מעין ״לוגו״ לכל צורך בסיסי וכל לוגו בא לידי ביטוי והרכבה בוידאו קצר באותו יצרתי בהשראת אותו צורך אנושי.
